יצוג הלקוח ברשויות המס | יעוץ וליווי עסקי | ביקורת וחשבונאות

המדריך לעסק המתחיל – שלב 1 – בחירת סוג הפעילות המתאים

כאמור, אם הגעתם לקריאת ‘המדריך לבעל העסק המתחיל’ סביר להניח שכבר מתבשל אצלכם רעיון לעסק מסוים, שאתם מאמינים שמתאים עבורכם, ושאתם סבורים שתוכלו למצות בו את מלוא הפוטנציאל והאנרגיות שיש בכם, וכמובן להרוויח בו כסף. שלב בחירת סוג העסק המתאים עבורכם הוא שלב חשוב ובסיסי, אשר בו אנו למעשה מנסים לבחון ולקבל את כל המידע הנחוץ, על מנת לדעת האם העסק אכן מתאים ליכולות, לרצונות, ולמבנה האישיות של היזם הפוטנציאלי.

חשוב להבין, שגם אם לאחר הבדיקות שביצענו בשלב זה, תגיעו למסקנה שסוג העסק הספציפי שרציתם לבחון הוא לא העסק המתאים עבורכם – אין סיבה להתייאש! להיפך! תסתכלו על חצי הכוס המלאה. האמינו לי, שאם הייתם ממשיכים, מבלי לבחון התאמה, והעסק היה הופך לכישלון – מפח הנפש שלכם היה הרבה יותר גדול, ודאי יותר גדול מהאכזבה של של ההבנה שהעסק אינו מתאים כבר בשלב ראשוני זה.

סוגי העסקים הפוטנציאליים:

  1. עסק מסוג נותן שרות – יתאים כאשר סוג הפעילות שבכוונתכם להציע ללקוחות הוא בתחום השירות.
  2. עסק מסוג פרילנסר – פעילות נותן שרות בעת מעבר משכיר לעצמאי (בכל תחום פעילות).
  3. עסק מסוג מסחרי – פעילות של קניית מוצרים מספקים שונים ומכירה הלאה ללקוחות.
  4. עסק מסוג יצרני – פעילות שבה העסק מייצר בעצמו מוצר כלשהוא ומוכר אותו הלאה ללקוח.

1. עסק בתחום שירות לקוח
סוג עסק מסוג שרות מצריך באופן יחסי הון עצמי נמוך (אם בכלל), לתחילת הפעילות ועל כן גם הסיכון שבהקמת עסק מסוג זה הוא נמוך יחסית לעסקים מהסוגים האחרים. לטעמי, לאדם שמעולם לא הקים או ניהל עסק זהו סוג הפעילות המומלץ ביותר. זאת מכיוון שבעסק מסוג זה, ניתן להיכנס לפעילות בהדרגה, ללא לקיחת סיכונים משמעותיים ותוך כדי ללמוד בהדרגה איך לנהל את העסק

לבעלי עסק שמחליטים לפעול בתחום זה, בדרך כלל קיים ידע מקדים בתחום הפעילות שבו הם פועלים:
כך למשל, בעלי מקצועות חופשיים (אדריכל , רואה חשבון עורך דין וכד’), או כל תחום אחר שבו המוצר שהעסק מוכר ללקוח הוא שרות כלשהוא ולא מוצר פיזי.
חשוב לדעת, בעסק מסוג זה ההתקדמות לרוב תהיה איטית לעומת סוגי פעילויות אחרים, אך לצד זאת העסק יהיה “בטוח” יותר, ובסיכון נמוך יחסי.

פעילות בתחום זה ניתנת לשילוב גם עם עבודה נוספת, ולמעשה מדובר בדבר מאוד נפוץ. זאת מכיוון שעד שהעסק צובר מוניטין מסוים ונפח הפעילות עולה, ניתן למלא את הזמן בעוד עבודה. ככל שבעלי העסק מגיעים לסוג פעילות זה עם ידע מקדים רב יותר באותו תחום או לחילופין עם קשרי לקוחות קיימים באותו התחום – סיכויי ההצלחה של בעלי העסק עולים באופן משמעותי.

סיכויי ההצלחה של בעלי עסק שמגיעים לתחום השרות ללא כל ידע מקדים נמוכים משמעותית, זאת מכיוון שלוקח פרק זמן בלתי מבוטל לצבור את הידע הנדרש, ואת ההכרה במומחיות באותו תחום שרות.

2. מעבר מסטטוס שכיר לסטטוס עצמאי (פרילנסר)
סוגיה זו נפוצה מאוד אצל ציבור העובדים השכירים, היא כאשר ניתנת להם האפשרות לעבוד אצל המעסיק הקיים שלהם כפרילנסר. בין יתר השאלות שמופנות אלינו על ידי ציבור העובדים השכירים:
” במה זה כרוך? מהן ההשלכות? וכמובן, מה ההבדל בכיס בסוף החודש? “
ננסה לפשט עבורכם את המשמעויות של מעבר סטטוס זה עד כמה שניתן.

ראשית, נסקור את היתרונות והחסרונות של כל סטטוס:

עובד שכיר – יתרונות –

  • אין התעסקות עם ניירת של ניהול עסק, ובכל חודש מתבצעת העברת משכורת לחשבון הבנק, וכן מתקבל תלוש שכר.
  • המעסיק מבצע הפקדות מעביד לקופת גמל פנסיה ופיצויים, ולקרן השתלמות (אם קיימת).
  • תנאים סוציאליים נלווים – ימי חופשה /ימי מחלה / דמי הבראה

עובד שכיר – חסרונות –

  • חוסר יכולת לבצע קיזוז של ההוצאות כנגד ההכנסה, אשר מאפשר להפחית את נטל המיסים – מה שאומר שמשלמים מס גבוה משמעותית מאשר כעצמאי
  • יום עבודה קבוע ומוגדר בדר”כ, ועל כן גמישות נמוכה יותר בשעות העבודה.
  • חוסר גמישות בכל מה שקשור להכנסות ממקורות נוספים.

פרילנסר – יתרונות –

  • ניתן לבצע קיזוז של ההוצאות הקשורות לעסק כנגד ההכנסות, ועל ידי כך להפחית בנטל המיסים.
  • בדרך כלל עבודה כפרילנסר מביאה איתה גם יותר מרחב פעולה בכל הנוגע לשעות העבודה, כך שניתן להפחית את מספר שעות העבודה בפועל כל זמן שעומדים בתפוקה.
  • במקרים מסוימים, ניתן לשלב הכנסה ממקורות נוספים (תלוי בחוזה העבודה מול הגוף המשלם).

פרילנסר – חסרונות –

  • התעסקות בניירת מדי חודש – איסוף חשבוניות לצורך חישוב ההוצאות.
  • ביטחון תעסוקתי מופחת – אין יחסי עובד מעביד (למעט מקרי קיצון).
  • אין הפקדות מעביד לקופת גמל, פנסיה ופיצויים, ולקרן השתלמות (אם קיימת) , כך שנדרש להפקיד עצמאית.

כמובן שישנם יתרונות/ חסרונות נוספים אך אלה העיקריים שבהם. כמו כן, חשוב להבין שבחירת סטטוס העיסוק קיים אספקט פסיכולוגי, שכן לכל אדם יש צורת חשיבה שונה והעדפות אחרות. לאדם אחד יהיה חשוב יותר הפן הכלכלי נטו והכנסה כמה שיותר גדולה, בעוד שלאחר יהיה חשוב יותר הביטחון התעסוקתי והוא יהיה מוכן לעשות את הפשרות הנדרשות לצורך כך. דרך ההסתכלות על הדברים העיקריים מאוד אינדיבידואלית, וכמובן שיש לקחת בחשבון את האספקט הפסיכולוגי כחלק חשוב בעת קבלת ההחלטה.

3. עסק מסחרי

סוג פעילות זה כרוך למעשה בקניית מוצר/מוצרים במחיר X ומכירתו במחיר X+ % מסוים.
עסק מסוג זה כרוך בסיכון גבוה יחסית, זאת מהסיבה הפשוטה שנדרשת השקעת הון ראשוני משמעותית יחסית, בין אם לצורך רכישת המלאי הראשוני, ובין אם לצורך אחסנה , שינוע ,העסקת עובדים וכו’.

מטבע הדברים, ככל שהסיכון גבוה יותר, גם הסיכוי להגיע לרווחים גבוהים יותר ובזמן קצר יותר, יהיה גבוה בהתאמה. זאת בהשוואה לעסק שעסקו מתן שירות, למשל.
חשוב להבין, בפעילות מסוג זה בעל העסק צריך להיות מוכן להירתם כל כולו 24/7 לצורך הצלחת העסק. זאת מהסיבה הפשוטה, שהרבה יותר מונח על כף המאזניים (ראה השקעת הון ראשוני) וישנם הרבה יותר גורמים שמשפיעים על פעילות העסק . לפיכך, במידה וזוהי הפעם הראשונה שבעל העסק מנהל פעילות עסקית, לא מומלץ לשלב פעילות כלכלית נוספת במקביל.

במסגרת עבודתי כרו”ח, ראיתי בעלי עסקים שזה מאוד מתאים להם מבחינת מבנה אופי ואישיות, מכיוון שלחץ דוחף אותם קדימה ומביא אותם לעבוד קשה יותר להצליח, בעוד שישנם בעלי עסקים שהלחץ מכריע אותם ומשפיע עליהם לרעה.
לפיכך, עוד בטרם ביצוע הבדיקות הנוגעות לנתונים הכלכליים של פעילות מסוג כזה, הבדיקה הראשונית והבסיסית ביותר שיש לבצע, על מנת לבחון האם פעילות מסוג זה מתאימה לאותו בעל עסק פוטנציאלי, היא לבדוק האם יש לו את האנרגיות המתאימות, את אורך הרוח ואת הדרייב הנכון להצלחה בסוג עסק זה.

4. עסק יצרני

עסק יצרני נמצא בדרגת קושי גבוהה מבחינת רמת ההשקעה הנדרשת בעסק ומבחינת המורכבות שבהנעת תהליכי פתיחת העסק שלו. זאת, מכיוון שבעסק שמייצר מוצרים קיימים גורמי בירוקרטיה נוספים שנכנסים לתמונה, דוגמת משרד הבריאות/משרד הכלכלה/גורמי רישוי נוספים (תלוי בסוג המוצרים המיוצרים), שמייצרים בירוקרטיה שגורמת להליכי הפתיחה של עסק מסוג זה להיות לא פשוטים.

מעבר לקושי הבירוקרטי, בהקמת מפעל/קו ייצור בדרך כלל מושקעות עלויות ראשוניות משמעותיות.
בין אם מדובר בהקמת מפעל/מכונות/תשתיות וכו’, תהליכים מסוג זה בדרך כלל דורשים מבעל העסק השקעה של הון עצמי גבוה.
כמובן שככל שהקושי והסיכון גבוהים יותר כך גם פוטנציאל ההכנסה מעסק זה הינו משמעותי יותר.

חשוב להדגיש – הסיכון עבור בעל עסק ללא ניסיון ניהולי בעסק יצרני, אשר פותח עסק מסוג יצרני, הינו גבוה. על כן, מומלץ בדרך כלל להוסיף שותף בעל ניסיון ניהולי בסוג עסק שכזה.
כמו כן, כשמדובר בעסק יצרני, התוכנית התקציבית ולוחות הזמנים המוגדרים בתוכנית זו חייבים להיות מדוקדקים, משום שברוב המקרים כל שינוי בלוח הזמנים מסכן את העסק.

קיבלת את התשובות לשאלות שלך?

חשוב להבהיר:
המטרה של מדריך זה היא להעניק לבעל העסק הפוטנציאלי היכרות ראשונית עם הנקודות המרכזיות שעליו לדעת טרם ההחלטה על פתיחת עסק, בתחומי העסקים העיקריים. כמובן שניתן לכתוב מאמרים שלמים נוספים על כל נושא ותת נושא הקשורים להקמת העסק, אך המטרה שלנו במדריך זה הייתה להקל ולפשט את הדברים עבורכם, כך שתקבלו תמונה ראשונית של הנקודות העיקריות, אשר יאפשרו לכם לקבל החלטה מושכלת, האם כדאי לכם לפתוח עסק חדש.
בהצלחה!

האמור לעיל אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ חשבונאי של רואה חשבון והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ חשבונאי מחייב

דף מידע זה מנוסח בלשון זכר אך פונה לנשים ולגברים כאחד.

נגישות